הילד שמעון כרבי שיחק עם תרסיס צבע ריק והואשם על ידי פקח העירייה בריסוס גרפיטי על קיר. אביו הצליח להוכיח את חפותו בעזרת פוסט מחאה של תושבת שפורסם שבועיים לכן
ב-5 למרץ, כשהתחלואה בחריש היתה בשיאה ומסגרות החינוך שבתו מפעילות כתבה איה זינגר, תושבת חריש, פוסט נזעם בקבוצת הפייסבוק המקומית עם כניסת השבת: "אז אתם מבינים מה קורה פה אצלנו בחריש? מבנה בית כנסת מאולתר, מתפללים בלי מסיכה והמוקדנית בעירייה מרשה לעצמה לענות בזילזול או שלא עונים בכלל" ציינה. אל הפוסט צירפה זינגר צילום של אוהל תפילה שהוקם בצורה לא חוקית על ידי קהילת 'יערות דבש' בשכונת הפרחים והביעה תרעומת על המתפללים השוהים בקרבתו ועל המשך פעילות בתי התפילה בעיר אדומה. טענתה של זינגר היתה כי הרשות המקומית איננה מונעת התקהלויות העלולות להמשיך ולהפיץ את הקורונה בעיר. "אנה אנו באים?" תהתה.
זינגר לא ציפתה כי שבועיים לאחר מכן, התמונה שצילמה והביקורת שהפנתה כלפי האוכלוסייה הדתית-חרדית בעיר, תעזור לאחד המתפללים במקום, לזכות את בנו הצעיר מפני האשמה על פעילות השחתה.
מעשה השחתה במרחב הציבורי
אתמול (ד') בסביבות השעה 17:00 אחר הצוהריים, שמעון כרבי בן ה-8 שהה עם שני חבריו מחוץ לאוהל התפילה ברחוב לוטם והמתין לבואו של אביו לתפילת מנחה. ניידת סיור עירוני חלפה במקום והסיירים זיהו את שמעון אוחז בידו מיכל תרסיס צבע ומאחוריו כתובת גרפיטי גדולה של "נ נח נחמן מאומן" מרוססת על קיר תמך ברחוב. הסיירים קשרו באופן מיידי בין כתובת הגרפיטי לתרסיס שאחז הילד וקבעו כי הילדים ביצעו מעשה השחתה במרחב הציבורי. הם שאלו את שמעון לשמו של אביו וחייגו לדביר כרבי כדי להודיע לו ב על מעשיו של בנו וחבריו.
"התקשר אליי הסייר והודיע לי שהבן שלי ריסס כתובת על הקיר ושעליי להגיע מיידית למקום. "הגעתי למקום בהבנה שהבן שלי קשקש על קיר. אבל כשהגעתי וראיתי את כתובת ה'נחמן מאומן' היה לי ברור שזה לא שמעון. איננו משתייכים כלל לקהילת 'נחמן מאומן'", הסביר כרבי בשיחה עם 'חריש 24'.
הפוסט הוכיח ההפך
"מיכל הספריי הריק הושאר בשטח והבן שלי מצא אותו, אך אין הוא אחראי על הכתובת", הסביר דביר לשוטרים ולצוות הפיקוח העירוני. למרות זאת, התעקשו האחרונים כי במו עיניהם תפסו את בנו מרסס את הכתובת על הקיר. "חזרתי ושאלתי את הפקח והסייר אם הם בטוחים שהם ראו את הילד שלי והם השיבו שכן. בינתיים הבן שלי בכה והיה מבוהל כולו".
כרבי נזכר בפוסט שפרסמה זינגר שבועיים לכן, עם תמונת האוהל, איתר אותו וזיהה כי אכן כתובת ה'נ נח נחמן מאומן', מופיעה בתמונה. מתפללים נוספים שהגיעו לתפילה ופוקדים על בסיס קבע את המקום חיזקו את גרסתו של האב. הם סיפרו לכוחות הביטחון כי הכתובת נמצאת שם כבר מספר שבועות. "אני שמח שמצאתי הוכחה לכך". סיפר כרבי. "בני סיפר שתושבים שעברו במקום טרם הגעתי סיננו "תתנו לאבא שלו דו"ח".
האם המקרה שבו הואשם בנו לשווא והאבחנה השגויה הם תוצר לוואי של המתח הבין מגזרי בעיר? כרבי מאמין שלא. "יש מתח בעיר אך אני באופן אישי עוסק דרך קבע בגישור על מחלוקות בין מגזרים בעיר".
להעריך ולכבד את הפקחים בכל מצב
על תופעת הגרפיטי בעיר והעדויות על השחתה וריסוס על תחנות אוטובוס, חומות ומתקני משחקים ב'כתובת נ נח נחמן מאומן' משיב כרבי: "אין לזה שום היתר בהלכה וזו חד משמעית השחתה של רכוש ציבורי. הרב ישראל דב אודסר, מייסד זרם הנחמנים בחסידות ברסלב, אמנם קרא להפיץ ולפרסם את המשפט, דרך עלונים, פליירים וכיפות אך מכאן ועד לקשקש על רכוש ציבורי? זה לא ראוי בעיני".
כרבי מוסיף ומספר כי בנו התקשה להירדם בליל אמש. "אני מקשר את זה לחוויה הלא נעימה שהוא עבר. עם זאת, היה לי חשוב לשדר לילד כי כוחות הביטחון והמשטרה נמצאים כאן עבור התושבים כדי שלא יפתח כעס כלפיהם. הסברתי לו שהם האמינו לנו וביקשו להתנצל לאחר שהתבהרה התמונה. חשוב לי להדגיש גם שעל הציבור הרחב להעריך ולכבד את הפקחים והשוטרים, גם אם חלילה נופלת טעות", סיכם כרבי.
עוברים לדירה חדשה בחריש!
