מגמת צמצום השימוש בכלים חד פעמיים בישראל מתרחבת. כעת, מבקש גיל פישר, חבר מועצת העיר, לבחון וליישם רפורמה כזו גם במוסדות החינוך בחריש. מתי צפויה הרפורמה להיות מיושמת בעיר, מהן עלויות השינוי ומה חלקם של הצוותים החינוכיים בהצלחת המהפכה?
על פי נתוני ארגון 'אדם טבע ודין', ישראל היא שיאנית צריכת הפלסטיק החד-פעמי לאדם בעולם. כמיליון טון פסולת פלסטיק מיוצרים בישראל בשנה שהם כ- 2,700 טון פסולת פלסטיק ביום. כמות שוות ערך לכ-300 משאיות אשפה ביום.
גיל פישר, חבר סיעת הליברלים ביישוב ויו"ר וועדת איכות הסביבה הציג בישיבת המליאה האחרונה, את תכניתו למיגור צריכת הכלים החד פעמיים במוסדות החינוך בעיר. "מוסדות החינוך בחריש, גני הילדים וצהרוני בתי הספר עושים שימוש בכ- 800,000 כלים חד פעמיים בשנה, צריכה שצפויה לגדול באופן טבעי עם צמיחת העיר", הוא מסביר.
על פי בדיקה שערך פישר, למעלה מ- 20 ערים רשויות ומועצות בישראל כבר נוקטות צעדים בהיקפים שונים לצמצום צריכת הכלים החד פעמיים במוסדות חינוך וציבור ביניהן תל אביב, ראשון לציון, הוד השרון ושכנתנו, פרדס חנה-כרכור. לאחרונה פורסם אף כי איקאה העולמית תפסיק למכור כלי פלסטיק חד פעמיים ותוציא אותם ממסעדות סניפיה בישראל, תהליך שיושלם לדברי החברה בחודשים הקרובים.
"מוסדות החינוך בחריש, גני הילדים וצהרוני בתי הספר עושים שימוש בכ- 800,000 כלים חד פעמיים בשנה"
"הרפורמה שאני מציע עשויה להיטיב הן במישור הכלכלי והן במישור הבריאותי והסביבתי", מציין פישר ומפרט: "במישור הסביבתי, היתרון הוא ברור, צמצום צריכת פסולת בלתי מתכלה ומזהמת באמצעות מעבר לכלי אוכל רב פעמיים. היתרונות הבריאותיים גם הם ברורים; חימום והגשת אוכל חם בכלי פלסטיק זולים עלולים להזיק לבריאות ילדינו מהחשש של זליגת חומרים רעילים מן הכלי החם דרך המזון אל הגוף". פישר מוסיף ומציין כי לרפורמה יתרונות כלכליים מובהקים: "על פי הניתוח שערכתי, צפויה מועצת חריש לכסות את ההוצאות הנדרשות לקיום הרפורמה תוך שנה, ומכאן ואילך למעשה להתחיל ולהרוויח מן המהלך".
מה כוללת הרפורמה?
"רכישת מערכות סכו"ם וצלחות רב פעמיות לכלל הגנים וצהרוני בתי הספר בחריש, כולל רכישת מדיחי כלים במידת האפשר. ביקשתי מגזבר הרשות, שלומי צדרבוים ומהמנהלים באגף החינוך לבחון את העלויות, הצרכים וההתאמות שנצטרך לבצע כדי לקדם את המיזם".
תמיכה מקצה לקצה
לדברי פישר זוכה התכנית שהוא מקדם לתמיכה גורפת. "יש תמיכה מקצה לקצה. הגורמים השונים במועצה נרתמו לבחינת הנושא וישנה הבנה עמוקה של חשיבות המהלך. במשרדי הרשות כבר התניעו תהליך פנימי להפסקת השימוש בכלי פלסטיק ויש כוונה לרכוש גם מדיחי כלים. קיבלתי פניות מוועדי הורים מכל בתי הספר ביישוב עם בקשה להיכלל בפיילוט, שבשלב זה צפוי להיערך בשני גני ילדים בהם יתבצע מעבר להגשת אוכל ושתייה בכלים רב פעמיים.
המטרה היא שהתהליך יחל בגנים וימשיך לאחר מכן בבתי התושבים. בזכות העלאת הנושא לסדר היום, מגיעה ההכרה מהורים רבים כי ילדיהם אוכלים יום-יום אוכל חם בכלי פלסטיק ורק כעת 'נופל להם האסימון' על הסכנות הטמונות בכך".
לצד הכוונות הטובות נשמעה גם ביקורת על הוספת מטלה נוספת לצוות החינוכי, שמעתה יצטרך גם לשטוף כלים ידנית או בעזרת מדיח, מטלה שגוזלת זמן ומן הסתם תבוא על חשבון הפניות לילדים.
"לשם כך, נערכת כעת עבודה פנימית רחבה ובחינה של הפרויקט בהבטי זמן וכוח האדם הנדרש לביצועה. אנו מנסים להבין יחד כיצד לנהל זאת באופן הוגן ונכון, שלא יבוא על חשבון הילדים במוסדות החינוך ולא יטיל עול נוסף על הצוותים החינוכיים.
בבתי הספר, לדוגמה, ניתן לערוך תורנות שטיפת כלים לילדים, בהן כל ילד, אחת לחודש יופקד על מלאכת שטיפת הכלים. אני רואה זאת כחינוך נכון שדרכו ילמדו הילדים על אחריות אישית וכך יבינו את הצורך לעזור גם בבית".
"בגני הילדים הצעתי לבחון מתן תוספת של רבע שעה לאחת מנשות הצוות לטובת רחיצת הכלים, או לחילופין, הפקדת המשימה בידי מנקה. כאמור, הנושא נבחן כעת במחלקות הכספים והחינוך בחריש כשאת סיכום הבדיקה וההמלצות ליישום התכנית אני צפוי להציג בישיבת המליאה הקרובה".
ובאופן כללי יותר, מה מצבה של חריש מבחינת שמירה על איכות הסביבה ומיחזור?
"חריש נמצאת במצב טוב. מנתונים שקיבלתי 86% מהאשפה שתושבי העיר זורקים לפחי מיחזור אכן נמצאים מתאימים לדרישות תכולת המיכל, אלו נתונים מעודדים מאוד.
יחד עם זאת יש לנו במה להשתפר. פחי המיחזור לדוגמה, מפונים כעת בתדירות של אחת לחודש בלבד, אני מקווה להגברה בקצב מילוי פחי המיחזור ולהגדלה של מספר התושבים הלוקחים בכך חלק.
בנוסף, אנחנו מקדמים בימים אלו, הצבת מיכלים לאיסוף בגדים משומשים, שימוקמו בנקודות שונות בעיר".
